נוטריון

נוטריון הוא עורך דין שהוסמך על ידי משרד המשפטים לאמת, לאשר ולערוך מסמכים משפטיים מסוימים הדורשים פעולות אלה מצד נוטריון בלבד, על פי החוק.

חתימתו של הנוטריון, במקרים המוסדרים בחוק, נחשבת בעיני בית המשפט כתעודה ציבורית לאישור זהותו של החותם עליו או לעובדה כי המסמך נחתם מרצונו הטוב והחופשי של החותם. מסמכי הנוטריון מיועדים לשמש כראיה בבתי משפט או בפני רשויות אחרות, וזאת הן בישראל והן מחוץ לה.

מהו נוטריון

במערכת המשפט הישראלית, תפקידו של נוטריון מוסדר בחוק הנוטריונים משנת 1976. ניתן להבחין בין סוגים שונים של תפקידים נוטריוניים בעולם, במיוחד בין זה של “נוטריון ציבורי” לבין נוטריונים פרטיים. הבחנה זו הייתה רלוונטית בישראל עד לחקיקת חוק הנוטריונים, ואינה ישימה עוד כיום. הדיון הבא עוסק בסמכותו ובמעמדו של נוטריון על פי הדין הישראלי.

מקצוע הנוטריון הוא מוסד עתיק, שמקורותיו ברומא העתיקה. מערכות משפט המבוססות על המשפט האזרחי הכירו בתפקיד זה, בעוד שבמערכות משפט אחרות, המבוססות על המשפט המקובל, למוסד הייתה מהות שונה. החוק העות’מאני, ששרר בארץ ישראל עד ימי המנדט הבריטי, הכיר במקצוע הנוטריון ואף הסדיר אותו מכוח חוק הנוטריונים העות’מאני הזמני משנת 1913. הבריטים חילקו תפקיד זה לשני תפקידים – “הנוטריון הציבורי”, שעסק באישור מסמכים לשימוש ביתי, ו”נוטריון למסמכים זרים”, שהכין מסמכים לשימוש בחו”ל. “הנוטריון הציבורי” היה עובד מדינה, ואילו “נוטריון למסמכים זרים” היה עורך דין פרטי שהוסמך לכך.
בשנת 1976 נחקק חוק הנוטריונים, שביטל כפילות זו ומיזג את התפקידים לתפקיד אחד. כל עורך דין בעל הכישורים הנדרשים שאושרו על ידי ועדה של משרד המשפטים יכול לשמש בתפקיד זה.

תפקידיו של הנוטריון

על פי סעיף 7 לחוק הנוטריונים, נוטריון מוסמך לבצע את הפעולות הבאות:

  • אימות חתימה על מסמך;
  • לאשר כי האדם החותם על מסמך בשם אדם אחר היה מוסמך לכך;
  • לאשר את הדיוק של עותק מסמך;
  • לאשר את הדיוק של תרגום מסמך;
  • לקבל ולאשר תצהיר או הצהרה אחרת;
  • לאשר כי אדם מסוים חי;
  • לאשר את הדיוק של רשימת מלאי;
  • לערוך עדות למסמך סחיר;
  • לנסח מסמך או לבצע בו פעולה אחרת כאשר ניסוח או פעולה כאמור נדרשים או מותרים על פי דין, לרבות דין זר, או על פי מסמך אחר;
  • להפעיל את סמכותו של נוטריון ציבורי לפי חוק אחר;
  • לאשר הסכם ממון בין בני זוג, שנחתם לפני הנישואין.

 

על פי חוק הירושה, נוטריון יכול לאשר עריכת צוואה, ולכן נוטריון מוסמך לרשום “צוואה בפני רשות” בדיוק כפי ששופט מוסמך. חוקים רבים נוספים קובעים סמכויות ותפקידים לנוטריון, בעיקר בהסמכה ותרגום של מסמכים הנזכרים בחוקים אלה. כך למשל, חוק אימוץ ילדים התשמ”א-1981 קובע כי לבקשה לאישור סוכנות אימוץ בינלאומית יש לצרף חוות דעת משפטית על הדין הזר, לרבות תרגום הדין הזר הרלוונטי, מאושר על ידי נוטריון.

החוקים המופעלים על נוטריון

נוטריון כפוף לכללי אתיקה עסקית הקבועים בחוק, הכוללים בעיקר שמירה על כבוד המקצוע, נאמנות ללקוחות, איסור פרסום, איסור שידול לעבודה, שמירה על סודיות מקצועית, ניהול ארכיון לאחסון, טיפול ועיון במסמכים, לצד מגבלות נוספות. נוטריון כפוף לסמכות משמעתית של בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין, המוסמך אף הוא לשלול את רישיונו אם ביצע עבירה חמורה על כללי האתיקה הנוטריונים. אסור לנוטריון לעבוד בשותפות עם מי שאינו נוטריון, או לחלוק את שכר הטרחה שקיבל עם אדם אחר, אלא עם נוטריון אחר, אלמנתו של נוטריון שותף שנפטר, או ילדיו הקטינים של נוטריון שותף שנפטר. בישראל קיימת שותפות נוטריונית אחת המשתפת פעולה עם שותפים נוטריוניים רבים אחרים, דוברי שפות שונות, בביצוע תרגומים נוטריוניים.