מעלית שבת ותאורת שבת
מעלית שבת ותאורת שבת עולות לסדר היום לא מעט עקב ההומוגניות בחברה הישראלית. אשר יוצרת מצבים בהם דיירים שומרי מסורת ודיירים חילוניים מתגוררים בבית משותף אחד.
דבר זה עלול ליצור ניגוד אינטרסים: למשל, לעניין הפעלת מעלית שבת, תאורת שבת וכד'.
מה דינו של דייר החפץ בכך שבבית המשותף תפעל מעלית שבת?
בכך תדון הכתבה דנן.
הכלל הוא שכל בעל דירה יכול לדרוש כי בבית המשותף תופעל מעלית שבת ובלבד שבבית מותקנים יותר ממעלית אחת ולאחת מהן יש "פיקוד שבת".
זמני פעילותה יקבעו בחוק או על ידי כל בעלי הדירות, ובהוצאותיה ישאו המבקשים להפעילה. ביום: 7.8.01 נכנס לתוקפו חוק "התקנת מעליות שבת בבניינים ציבוריים ובבנייני מגורים (הוראות ותיקוני חקיקה), התשס"א – 2001"[1] המורה על הוספת סעיף 59ז' לחוק המקרקעין, (תיקון 21 לחוק המקרקעין) ומסדיר את עניין "מעלית שבת" בבית משותף. החוק קובע כדלקמן:
"(א) בבית משותף שבו דירות המשמשות למגורים, כולן או חלקן, ושבו מותקנת יותר ממעלית אחת ובאחת המעליות הותקן מנגנון פיקוד שבת,[2] רשאי כל בעל דירה לדרוש כי המעלית שבה הותקן המנגנון תופעל כמעלית שבת; דרש בעל דירה כאמור, תופעל המעלית כמעלית שבת.
(ב) שר המשפטים יקבע את זמני הפעלת מעלית שבת בהתחשב, בין השאר, במספר האנשים הדורשים את הפעלתה ובצורכיהם.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב) רשאים כל בעלי הדירות בבית המשותף להחליט על הפעלת מעלית שבת בשעות מסוימות.
(ד) בעלי הדירות הדורשים את הפעלת מעלית השבת, ישאו בהוצאות החזקתה והפעלתה הנובעות מהפעלת המעלית כמעלית שבת.
(ה) התשלומים שבהם ישאו בעלי הדירות לפי סעיף זה, יהיו בהתאם ליחס שבין שטח רצפת כל דירה לבין שטח הרצפה של כל הדירות שבעליהן נושאים באותם תשלומים.
(ו) לעניין סעיף זה, בבית מורכב כמשמעותו בסעיף 59 לחוק המקרקעין, יראו כל מבנה או אגף בו כבית משותף.
(ז) הוראות פרק ו' סימן ד' יחולו על הדיון לפי סעיף זה בפני המפקח, בשינויים המחויבים".
שימת לב לדגשים מיוחדים בהוראות החוק:
- בניגוד למעלית "רגילה" ששם כל בעלי הדירות יהיו חייבים להשתתף בהוצאות. החזקתה והפעלתה של המעלית, כאן החיוב חל רק על בעלי הדירות הדורשים את הפעלת מעלית השבת.
ההוראה מעוררת קשיים, שכן הפרדת ההוצאות בגין "ההפעלה בשבת" להוצאות הרגילות, היא פעולה טכנית מורכבת שספק אם ניתן לבצעה.
- שיעור ההוצאה, זהה למקרה של מעלית"רגילה", והוא יהיה בהתאם ליחס שבין שטח רצפת כל דירה. לבין שטח הרצפה של כל הדירות שבעליהן נושאים באותם תשלומים.
- זמני הפעלת המעלית: השר טרם עשה עדיין שימוש. בסמכותו, ולכן מתעוררת שאלה כיצד יקבעו זמני הפעלת המעלית?
ברור כי לאור ההוראה, ההחלטה בדבר זמני. הפעילות כאמור, צריכה להתבצע רק על ידי בעלי הדירות הדורשים את הפעלתה. אולם, אם הקביעה תהיה ברוב קולות, הרי שלפנינו מקרה בו חלים. על בעל דירה "חובות או תשלומים מסוג או שיעור שלא פורשו בחוק". דומה כי פתרון הולם לסוגיית הרוב הדרוש לקביעת שעות הפעילות. יושג באמצעות רוב מיוחס של בעלי הדירות (3/4) המבקשים להפעיל את מעלית השבת.
- שימת לב מיוחדת להוראת ס"ק ד' לעיל הקובעת. כי "יראו כל מבנה או אגף בו כבית משותף". המחוקק הקל על בעלי הדירות החושקים בהפעלת מעלית שבת, בכך שהסכים לראות באופן "פיקטיבי". כל כניסה כ"בית משותףבפני עצמו" (גם מבלי שנקבע הדבר בתקנון) באופן המפחית. את כמות ההסכמות הנחוצות לביצוע הפעולה תוך הגדלת האוטונומיה של בעלי הדירות לשם רווחתם.
חשוב לציין כי כפי הנראה כל האמור לעיל נוגע רק למעלית שמתכוונים להפעילה כמעלית שבת מכאן ולהבא, אך לא כך גבי מעלית המופעלת כמעלית שבת מרגע אכלוס הבית[3]. לגבי מעלית שבת המופעלת במתכונת זו מרגע. אכלוס הבית ייתכן ויהיה דינה כדין מעלית רגילה לעניין ההוצאות.
לעניין הפסקת פעילות מעלית קיימת כמעלית שבת, די יהיה בדייר אחד. שיתנגד לכך על מנת שתהא חובה להמשיך להפעיל את המעלית כמעלית שבת.
תאורת שבת:
לאחרונה הוסף, על פי יוזמתו של חבר הכנסת. הרב משה גפני, תיקון לחוק המקרקעין על ידי הוספת סעיף (59ח.5), הקובע כדלקמן:
"(א) בעל דירה רשאי, בלא הסכמת בעלי הדירות האחרים, להתקין, על חשבונו, מנגנון המאפשר. הפעלה אוטומטית של תאורה בלא חילול שבת. (בסעיף זה – המנגנון) ברכוש המשותף והוא יישא בהוצאות. החזקתו של המנגנון והפעלתו, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
(1) נמסרה על כך הודעה מוקדמת בכתב לנציגות הבית המשותף. ובאין נציגות לבית, תימסר הודעה כאמור לכל דירה בבית המשותף.
(2) ניתנה התחייבות מצד בעל הדירה להשיב את המצב לקדמותו. ולשאת בהוצאות הכרוכות בכך אם לא יהיה עוד צורך במנגנון.
(3) אין בהפעלת המנגנון משום פגיעה או מטרד בבעל דירה אחרת.
(ב) בבית מורכב, כהגדרתו בסעיף 59, תימסר הודעה. כאמור בסעיף קטן (א)(1) לבעלי הדירות באותה כניסה".
ניתוח התנאים:
א. די במתן הודעה חד צדדית והנציגות אינה צריכה לאשר את הפעולה ואף אינה יכולה לסרב לה.
- התחייבות להשיב את המצב לקדמותו. למשל, במקרה בו הדייר שיזם את התקנת המנגנון מבקש למכור את דירתו. (רצוי לקבל התחייבות זו בכתב).
- אי קיום פגיעה או מטרד בבעל דירה אחרת. הנטל להוכיח פגיעה שכזו מוטל על הטוען לקיומה, קרי על בעל הדירה הנפגע.
התיקון לחוק נועד להקל ולהיטיב עם דתיים ושומרי שבת החפצים בהתקנת מנגנון להפעלה אוטומטית של תאורת הבית המשותף כדי למנוע חילול שבת וחג.
דומה כי ללא סעיף הנ"ל, היה בעל דירה נזקק לקבל מראש את הסכמת כל הדיירים בבית לשם התקנת מנגנון כזה. לאחר הסעיף די בדרישת דייר אחד בלבד כדי להתקינו. כמו במעלית שבת גם כאן הוצאות התקנת המנגנון ותחזוקתו נופלות על המבקש.
[1] ס"ח 1805, התשס"א (7.8.2001), עמ' 519.
[2] "מנגנון פיקוד שבת" – כהגדרתו בחוק התקנת מעליות שבת בבניינים ציבוריים ובבנייני מגורים (הוראות ותיקוני חקיקה), התשס"א – 2001: "מנגנון המאפשר הפעלה אוטומטית של מעלית בלא חילול שבת, העומד בדרישות שקבע השר".
[3] תיק מפקחת באר שבע 102/04 גמזו נ' נציגות הבית המשותף, פורסם באתר נבו.